פסק-דין בתיק ת"א 10779/03

העובדות בקצרה

התובעת, העוסקת במתן שירותים פיננסיים וניכיון שיקים, אוחזת בשיק ע"ס 150,000 ש"ח, שנמשך מחשבונה של הנתבעת.

לדברי התובעת, השיק נמשך בחתימת ידה או בהרשאתה של הנתבעת, כביטחון להלוואה בסך 150,000 ש"ח, שנתנה התובעת לאחד, בני אור, שאינו צד לתביעה.

בסיכומיו פירט ב"כ התובעת את הנסיונות שעשתה התובעת לגבות את סכום ההלוואה מהלווה בני אור, ואת הפגישות שנערכו עמו ועם אנשים נוספים במשרדי התובעת. באותן פגישות נכח גם אביה של הנתבעת, שלדברי מנהל התובעת ציין כי הוא עומד מאחורי השיק, וכי התובעת תקבל את החזר ההלוואה "עד הגרוש האחרון".

אין מחלוקת, כי הנתבעת לא השתתפה באותן פגישות ולא הבטיחה לתובעת הבטחות כלשהן בנוגע להחזר ההלוואה.

בתאריך 15.8.02 הגישה התובעת את השיק לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל.

הנתבעת הגישה התנגדות לביצוע השיק בתאריך 4.9.02. בהתנגדות טענה, כי השיק אינו נושא את חתימתה, ונחתם ללא ידיעתה וללא הרשאתה.

עדויות הצדדים

נסיבות החתימה על השיק לא הובהרו על ידי התובעת. ע/ת מר איציק מנשה העיד, כי אינו מכיר את הנתבעת ומעולם לא דיבר אתה (ע' 12). לדבריו, ביקש מהלווה שיק בטחון "והוא הביא לי אותו...". השיק היה "פתוח", ללא ציון שם הנפרע (ע' 12,13).

במהלך שמיעת העדויות הוברר, כי השיק נחתם בידי מאן דהוא, ולא בידי הנתבעת עצמה. ב"כ התובעת טוען, כי אין מדובר בנערה תמימה, כפי שהנתבעת ניסתה להציג את עצמה, אלא בצעירה בת 22, אינטליגנטית ומשכילה, ששירתה בצה"ל בתחום המחשבים ואף התקדמה בסולם הדרגות לתפקיד של קצינת מחשבים.

לנתבעת הוצגו מסמכי בנק שונים בחתימתה. מהמסמכים עולה, כי החשבון שממנו נמשך השיק נפתח על שמה של הנתבעת בתאריך 4.6.01, ומאז התייצבה הנתבעת עשרות פעמים בסניף הבנק, וחתמה על מסמכים שונים הקשורים בעבודתו של אביה. כך למשל, חתמה על שתי ערבויות לעירית ר"ג, לביצוע מכרז לעבודות שונות של אביה, על מסמכי ליסינג לרכישת רכב עבור אביה ועוד.

מעדותה של הנתבעת עולה, כי החשבון נוהל על שמה בלבד. לדבריה, הפקידה בו סך צנוע של 1,000- 2000 ש"ח. בנוסף הופקדו בחשבון סכומי כסף נכבדים, על ידי אביה של הנתבעת, כל זאת בידיעתה, כפי שאישרה במהלך חקירתה הנגדית (ע' 20). החשבון שימש לניהול עסקיו ולכיסוי חובות שונים של האב. הנתבעת אישרה, כי חתמה על סדרה של מסמכים, ביניהם הוראה לחיוב החשבון לטובת חב' הביטוח הדר, שתי ערבויות לטובת עירית ר"ג, הוראה לחיוב החשבון בגין חוזה ליסינג לרכב, הפקדות קבע לשלוש תוכניות חיסכון, בקשה להוצאת ערבויות בנקאיות ועוד (ת/1 - ת/14).

החתימה על השיק

ב"כ התובעת טרח לפרט את שלל הפעולות שבוצעו בחשבונה של הנתבעת, כחיזוק לטענה, כי השיק נושא התביעה נחתם על ידי הנתבעת או בהרשאתה המלאה.

לדבריו, הנתבעת ידעה גם ידעה, כי אביה עושה שימוש בפנקס השיקים שלה וכן בשיק נושא התביעה, שכן הנתבעת פתחה את החשבון מתוך רצון לסייע לאביה, והוא התנהל במשותף על ידי שניהם.

לדברי ב"כ התובעת, בתביעה נוספת שהוגשה נגד הנתבעת נקטה היא בקו הגנה דומה, אך טענותיה נדחו על ידי ביהמ"ש (ת.א. 193549/02). יצוין כי פסק הדין לא הוגש לעיוני על ידי מי מהצדדים, ולכן לא אתעכב על קביעותיו.

הנתבעת העידה, כי שוכנעה על ידי אביה, משה פדלון "שהיה מסובך עם הבנקים", לפתוח את החשבון בבנק מרכנתיל דיסקונט. לדבריה, לא ייפתה את כוחו של איש לחתום בשמה או במקומה על שיקים, ומעולם לא הזמינה פנקסי שיקים, למעט פנקס אחד שקיבלה מהבנק בעת פתיחת החשבון כחשבון לצעירים, אשר השיקים בו היו מוגבלים למשיכת סך של 400 ש"ח בלבד.

במהלך חקירתה הנגדית של הנתבעת נחשפה מסכת של פעילות בנקאית, שבוצעה על ידה בחשבון, לטובת אביה או לצרכי משפחתה. למרות זאת, עמדה הנתבעת בעקשנות על טענתה, כי השיק נושא התביעה לא נחתם על ידה והיא לא הרשתה לאביה לחתום עליו בשמה או במקומה, ולמעשה לא ידעה כלל כי נמשך מחשבונה.

ב"כ הנתבעת טוען, כי כלל עתיק הוא בדיני שטרות, כי מקום שנתבע מכחיש את חתימתו על שטר ואת חבותו על פיו, מוטל על התובע להוכיח שאכן הנתבע נתחייב בחתימות על השטר.

אין ממש בטענה זו. עסקינן בטענה, כי שמה של הנתבעת נחתם בידי אביה בהרשאתה. בנושא זה עוסק סעיף 92(א) לפקודת השטרות, הקובע כדלקמן:

"מסמך או כתב הטעונים לפי פקודה זו חתימתו של אדם, אין צורך שיחתום עליהם בידו הוא אלא די בחתימתו שנכתבה בידי אדם אחר בהרשאתו או על פיה או בחותמו שהוטבע עליהם בידי עצמו או בהרשאתו".

לענין נטל ההוכחה יש לפנות להוראת סעיף 23 לפקודת השטרות, שזו :